״יופי של שתיקה, דיוק של קו. אדריכלות היא אומנות ההפחתה — עד שנותרת רק הנשמה.״
הגישה של דוד לוי מתאפיינת בתחושה של קפדנות וחתירה למהותיות. עבודתו עבור מרנזיה חוקרת את נקודת המפגש בין כוח גיאולוגי גולמי לבין אומנות ישראלית מעודנת, והופכת אבן לאלמנטים אדריכליים זורמים.
לאורך שלושה עשורים של פרקטיקה, לוי שמר על דיאלוג בין התעשייתי לבין האומנותי. שיתוף הפעולה שלו עם הסטודיו שלנו הביא לאוצר מילים חדש של משטחים — שבו כובד השיש מתאזן עם קלילות החזון הגיאומטרי שלו.
הטקסטורות המועדפות
